שם הכותב: תאריך: 18 מרץ 2013

יום האישה 2013

fem_dayלכל חברותי, מכרותי, ידידותי, אחיותי – יום האישה הבינלאומי 2013

 יצאתי הבוקר מתחנת הרכבת בדרך השלום.
מולי הקיריה, והתחלתי לצעוד דרומה בדרך פתח תקוה.
על פני חלפו העוברים והשבים, אחד בחליפה, אחר סתם בג'ינס וטישרט, וזו עם התיק הצהוב החולצה המנוקדת והנעלים הצהובות התואמות, וזו עם השרוואל הכתום, ובצד מצחקקות עברו שתי חיילות.
בוקר.

הלכתי לי לאיטי, תוהה מהם החיים לאן כולם רצים..
דה ז'וו.. אותו רחוב, אותו מסלול (רק הפוך), לפני יותר מעשרים שנה. אני עצמי במדים הולכת ותוהה בדיוק על אותה שאלה – מהם החיים ולאן כולם רצים?

וחשבתי.

ומה השתנה בין אז להיום.
לא בטוח שיש לי היום תשובה טובה יותר.
פעם חשבתי שאני יודעת הכל.
פעם חשבתי שאם אקיף את העולם, או אנשא, או אלד, או אלמד, או אקנה, או אעסוק, אמצה את עצמי ואהיה מאושרת.
פעם חשבתי ש'קטן עלי'
פעם חשבתי שלהיות בת 40+ זה ממש זקן.

פעם.

והיום,

אחרי שנסעתי, וחוויתי, ולמדתי, וילדתי, ואהבתי, ורבתי, וצעקתי, וצחקתי, והשתכרתי, וחגגתי, ובכיתי, והתרגשתי, והשגתי, וקניתי, אני יודעת:
שיש דברים שגדולים עלי, אבל הרבה מאלה שחשבתי שאני לא יכולה להם, יכולתי ובענק!
שאני במקום בו אני יכולה להודות שאני לא יודעות הכל, ולהיפך – אני היום לומדת כדי לדעת יותר כמה שאני לא יודעת.
של'בית' יש משמעות הרבה יותר עמוקה מארבע קירות.
שלהיות בת 40+ זה המקום הכי מאפשר שיש. אני לא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד חוץ מאשר לעצמי.
שלחמול עלי זו מצווה.
שהאושר מצוי בפינת הרחובות השלום ודרך פתח תיקווה.

שאין עלי.

ואין עלינו!!

יקירותי תחגגו את החיים.

תחגגו אתכן.

תעשו כל מה שאתן אוהבות ועושה לכן טוב.
תאהבו, תלמדו, תיצרו, תחשקו, תקנו, תסעו, תבלו, תשנו, תשמחו, תהנו מהבית ומהמשפחה,
והכי הכי הכי – תמצאו בכן את קרן הרחובות השלום ודרך פתח תיקווה.
האושר מחכה לכן,
באותו מקום שבו היה הווה ויהיה.
רק תחמלו עליכן.

שלכן באהבה,

איריס

שייך לנושאים: הטור האישי שלי