שם הכותב: עיתון הבוגרים של בית הספר תאריך: 28 יולי 2013

מדינת הסטארטאפים: על היזמות הישראלית

יוסי טורכספא, שהיה מנכ"ל בפרויקט החממות הטכנולוגיות ויועץ לחברות בינלאומיות והיום משמש נספח מסחרי של בריטניה בישראל, בשיחה על חדשנות, משמעותו של כישלון מיזמי, הומוגניות ארגונית והעזת היזמים הישראלים.

האם החתירה לשיפור מתמיד היא שהולידה את המגמה הבולטת בעשור האחרון של קידוש החדשנות? כל כך מרכזי המושג הזה בתרבות שלנו, עד כי הוא הפך לבאז סיסמאתי, המופיע תדיר לצד מונח הלווין שלו: יצירתיות. נראה, שלשָם צריך לחתור כל יזם ובעל מקצוע שלוקח את עצמו ברצינות: אל עבר הדבר המפתיע הבא. אולם, האם זה באמת הכרחי כדי להתקדם?

 "חדשנות נעה בגלים", אומר יוסי טורכספא, הנספח המסחרי של בריטניה בישראל, שניהל שתי חממות טכנולוגיות והוא מייעץ לחברות בינלאומיות. "מדי פעם מפותחת טכנולוגיה חדשנית וסביבה נוצר גל של יישומים שהם פחות חדשניים ופורצי דרך במשמעות הטכנולוגית, אבל חשיבותם היא בכך שהם מנגישים את הטכנולוגיה הזו לאנשים רבים. אחרי פריצת דרך טכנולוגית, מגיע שלב של התבססות והתרחבות, כלומר, החדשנות מקבלת ביטוי לרוחב. דוגמאות לכך ניתן למצוא בתחום המחשבים, הרובוטיקה והלייזר, למשל. ה-GPS היה בעבר נחלתם של צבאות, והיום נמצא כחלק אינטגרלי במכוניות חדשות ובמכשירים סלולריים. פריצת הדרך החדשנית התרחשה לפני שנים, כשמישהו הבין שאפשר על ידי פריסה של רשת לווינים בחלל לייצר מערכת, שתמקם כל אובייקט על כדור הארץ”.

 התחושה היא שחדשנות לפעמים היא רק לשם החידוש עצמו, לא לשם השימוש.

"אכן, יש בחדשנות גם בזבוז לפעמים. דוגמאות לכך נמצאות במספר הרב של תכניות שיש למיקרוגל ולמכונת כביסה. רוב האנשים משתמשים רק באחת או שתים”.

 מה, לדעתך, עתיד להיות התחום החדשני הבא?

"הטכנולוגיה הבאה, שתגיע לפחות עוד חמישים שנה, עשויה להיות כזו שתאפשר תקשורת בינאישית בממד אחר, שאני לא מכיר. הניחוש שלי הוא שיצליחו לפתח טכנולוגיות על סמך קוודרו – על בסיס של ארבע, במקום על בסיס בינארי של אפס או אחד. אם זה יקרה, הרבה דברים ישתנו מבחינת יכולות המחשוב. כל מערכות ההצפנה שעליהם עובדים היום לא תהיינה חסינות בפני המחשבים האלה, והתוצאה תהיה שמצד אחד, העולם יסתבך עוד יותר, אך מצד שני, זמני החישוב יקטנו משמעותית ויאפשרו עיבוד תמונת וידאו בזמן אמת.

האם ליזמים, שזו להם היזמות השניה, קל יותר להשיג תמיכה כלכלית?

"אלה שהצליחו במיזם הראשון, גם אם לא פרצו אבל חוו הצלחה מסוימת, יצליחו למצוא בקלות יחסית משקיעים שייתנו בהם אמון מחודש. לעומתם, יזמים שלא הצליחו להחזיר למשקיעים את ההשקעה, ייתקלו בקשיים, אבל יש להם סיכוי. היות שהמשקיעים ליוו אותם בדירקטוריון והיו חלק מאי-ההצלחה של המיזם, הם מכירים את הסיפור הפרטי ויודעים האם הכשלון היה תולדה של חוסר יכולת או נסיבות. אם היזם היה מלא בטעויות ואגו, לא יהיה לו סיכוי בקהילה”.

 האם יזמות, כהרפתקה שיש בה סיכון, היא פונקציה של גיל?

"אני חושב שיותר מכל זה קשור לאופי. יש אדם, שעם שני ילדים בבית עדיין ייסע לים המלח על אופנוע וייקח סיכונים, ויש אדם שלא. מי שיש לו את זה, יעשה את הצעד. מלבד זאת, הסיכונים הם במקרים רבים מחושבים. כלומר, אדם כשרוני עם קשרים יודע שהוא יכול להקדיש שנתיים למיזם, ואם זה לא יילך הוא עדיין יכול למצוא עבודה. ההקמה, הניהול והעבודה במיזם חדש מהווים את תכנית ה-MBA הכי טובה שיש”.

 כל עוד היזם הוא צעיר, לא? השמועה אומרת שעולם העבודה שייך לצעירים, ותכניתן מבוגר נמצא בקבוצת סיכון.

"דווקא למתכנתים יש סיכוי לא רע למצוא תמיד עבודה, כי אם הם יודעים לכתוב שורות קוד שמכילות פחות באגים מאחרים – לא תהיה להם בעיה. הקושי הוא בקרב שכבות הניהול – מי שהצליח להיות סמנכ"ל בחברה של עשרות אנשים, יתקשה למצוא משרה ברמת סמנכ"ל אם החברה שלו תיסגר. מעבר לכך, אכן יש כיום הימנעות כללית בתעשיה מקליטת אנשים מבוגרים. אני מקווה מאוד שזה ישתנה. באופן אישי, קיבלתי לעבודה אנשים בני קרוב לגיל שישים כמנהלים של חברות סטארט-אפ ומעולם לא הצטערתי. למבוגרים יש ניסיון, קשרים ושיקול דעת, שקשה למצוא אצל צעירים. בנוסף, אני חושב שלא מומלץ לגבש כוח אדם הומוגני, אלא מעורב".

 ישראלים נחשבים (לפחות בעיני עצמם) לחדשנים וליצירתיים. האם אתה מסכים עם הסטריאוטיפ הזה?

"אני חושב שיותר מחשיבה יצירתית, יש לנו העזה. גם מהנדסים בצרפת הם יצירתיים, אבל בישראל התפתחה תופעה של נכונות להעיז, כלומר, נכונות לנסות וללכת קדימה עם רעיונות. אני זוכר אירוע אישי שממחיש את זה, מהתקופה שבה עבדתי בארה"ב. באחד הימים, ראיינתי מישהו כמועמד לעבודה. הוא סיפר שעזב מקום עבודה כדי להקים חברה עם שותף, המיזם נכשל ולכן הוא מתראיין שוב למשרה כשכיר. לאחר הראיון, בשיחה עם מנהלים אחרים בחברה, שמתי לב שהם התייחסו לכשלון שלו בחיוב. כששאלתי מדוע הם נותנים נקודות זכות לאדם שנכשל, אמרו לי: הוא לא נכשל, הוא העיז. לאחר כמה שנים, כשהגעתי לישראל לנהל בפרויקט החממות, כבר הבינו בארץ שמי שמנסה ולא מצליח בגדול, לא באמת נכשל. זה כמו במשחק טניס, שבו גם הפסד במשחק הוא למעשה חלק מהתקדמות. המשמעות היא, שכעת מעריכים אנשים לא רק על בסיס הצלחה, אלא על ההתנסות. בישראל, יש כמות גדולה של יזמים יחסית לגודל שלה, וזה אומר הרבה על התרבות המקומית, שנותנת לזה לגיטימציה”.

 יש לך ניסיון רב שנים בניהול חממות טכנולוגיות של משרד התמ”ת. פרויקטים דומים קיימים במדינות אחרות. האם אתה יכול להצביע על הבדלים בין חממות ישראליות לאחרות?

"יש הבדלים. רוב החממות המוכרות לי בעולם הן כאלה שמספקות בעיקר שירותים ותשתיות כגון מעבדות לכימיה, לתקשורת או לביולוגיה. כל חברה וחברה פועלת שם באופן עצמאי וצריכה לשלם עבור המקום שהיא שוכרת מהחממה. בישראל, לעומת זאת, לחממה ולמנהל החממה יש מעורבות גבוהה בחברות הסטארטאפ המוקמות במסגרת הזו. החממה משקיעה כסף בחברות שמתמקמות בשטחה והופכת לבעלת מניות בחברות. בנוסף, מנכ"ל החממה מעמיד את יכולותיו המקצועיות, את ניסיונו ואת קשריו העסקיים לשימושם של היזמים שמגיעים לחממה שלו”.

 האם אקזיט הוא הסימן היחידי להצלחת חממה?

"זו שאלה מורכבת, כי חממה מלווה את החברה רק שנתיים או שלוש, ולפעמים האקזיט מגיע 12 שנה אחרי הקמת החברה. בשלב הזה, החממה לא תהיה כבר בתמונה. אולי יהיו בבעלותה אחוזים בודדים, אך היא לא תהיה מעורבת בניהול החברה הרבה שנים לפני האקזיט. אך עדיין, המשקיעים בחממה צריכים להרוויח כסף, והרבה כסף, יחסית לסיכונים שהם לוקחים בהשקעה בשלבים ראשוניים. מנקודת מבט של המדינה והחברה, חממה הנמצאת באזור פריפריאלי מאפשרת ליזמים שם לנסות גם בלי לעבור ולגור במרכז הארץ”.

האם השתנה משהו בתפיסת החממות במהלך השנים, מאז הקמת הפרויקט?

 "החממות שהוקמו בתחילת הדרך היו מאורגנות כעמותות ללא מטרות רווח. כל רצונן היה להקים כמה שיותר חברות צעירות כדי לספק הזדמנות ליזמים ומקומות עבודה לבעלי השכלה טכנולוגית גבוהה. השינוי שהתרחש במבנה החממה הפך אותה למבנה של חברה עסקית רגילה, שמותר לה לחלק את רווחיה לבעלי המניות שלה. זה קשה, כי ההחזר מהשקעות – אם יגיע – יגיע בעוד שנים רבות. זה הופך את החממה למבנה שקשה להעריך את הצלחתו בטווח הקצר. לדעתי, עם משקיעים נכונים, הנהלה מנוסה, סבלנות וגם עם משאבים כספיים, חממה טכנולוגית יכולה להיות מודל עסקי רווחי. חלק מהצלחתה הוא העובדה שיזמים פועלים בה ומספקים משרות בתחומים של הייטק וטכנולוגיות מתקדמות בפריפריה. אבל מעבר לכל אלה, החממות, כפרויקט, למעשה יצרו את מדינת הסטארטאפים. בזכותן, נוצרה מסה קריטית שגרמה לכך שאנשי עסקים מבחוץ מגלים עניין במדינה".

שייך לנושאים: חדשות, יזמות, ראיונות