שם הכותב: עו תאריך: 09 ספטמבר 2013
23140373
מה קורה כשהעסק מתרחב: ארגז כלים ליזם המתחיל

היקף שכר, מסגרת שעות ופנסיה הם רק חלק מהנושאים שיזם צריך לקחת בחשבון כשהוא מתחיל לשכור עובדים. עו"ד רענן קריב מציג את הנושאים המרכזיים שבהם כדאי לטפל.

יזמים לא מעטים מתחילים את פעילות המיזמים שלהם לבד, כשהם אלה שעושים את כל העבודה. אחרי זמן מה, כשהמיזם מתחיל לפרוס כנפיים ולהמריא, מתברר שיש צורך לגייס עובדים שכירים לביצוע עבודות שונות, שהיזם עצמו אינו פנוי עוד לבצע: עבודות מזכירות, עבודות מכירה, אחזקה ועוד. לא מעט יזמים בוחרים להתחיל את פעילות המיזם כשתחומים מסוימים מתופעלים על ידי עובדים, כדי שהם עצמם יהיו פנויים לקידום, פיתוח וניהול המיזם שהקימו.

כאן מגיע הרגע שבו יש לשכור עובדים. על היזם להיות מודע למספר כללים החלים עליו בבואו לשכור עובדים, שכן התעלמות מהם עלולה להטיל עול כספי לא מבוטל על המיזם הצעיר. במסגרת מצומצמת זו לא נתייחס לכל הכללים הללו, אלא רק לבולטים שבהם.

שכר מינימום

גובה שכרו של עובד נתון למשא ומתן. ניתן לומר כי השמיים הם הגבול בעניין זה, אך הרצפה קבועה בחוק ואין לרדת ממנה. חוק שכר מינימום התשמ"ז – 1987, קובע כי כל עובד זכאי לשכר מינימום. שכר המינימום עומד ביום כתיבת דברים אלה (פברואר 2012) על 4,100 שקל לחודש, 189.23 שקל ליום בשבוע עבודה של 5 ימים (ו-164 שקל בשבוע עבודה של 6 ימים), ו-22.04 שקל ליום.

אי-תשלום שכר מינימום מקים לעובד עילת תביעה אזרחית על הלנת ההפרש בין השכר ששולם לשכר המינימום (פיצויי ההלנה עומדים על 5% לשבוע), וכן מהווה עבירה פלילית, שהעובר אותה עלול להיות צפוי למאסר של עד שנה או לקנס בסך של 226,000 שקל (לכל עבירה).

שעות נוספות, לילות ושבתות

חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – 1951, קובע את מסגרת יום העבודה וכן קובע כי עבודה מעבר למסגרת זו מקימה לעובד זכאות לתשלום שעות נוספות. מסגרת שעות העבודה החודשית היא 186 שעות, המסגרת השבועית היא 43 שעות, והמסגרת היומית משתנה בין שבוע עבודה של 5 ימים לזה של 6 ימים.

בשבוע עבודה של 5 ימים, מסגרת יום העבודה היא של 8.5 שעות (לא כולל הפסקה בת 45 דקות – מהן 30 דקות רצופות – שהיא על חשבון העובד אם הוא רשאי לעזוב את מקום העבודה במהלכה), בשבוע עבודה של 6 ימים, מסגרת העבודה היא 7.16 שעות – לא כולל הפסקה.

כאמור, עבודה מעבר למסגרת שעות העבודה היומית מקימה לעובד זכאות לגמול שעות נוספות. הגמול עומד על 25% משכר השעה לשעתיים הראשונות, ו-50% משכר השעה לשעות הבאות.

מסגרת העבודה היומית המקסימאלית היא 12 שעות, ואין להעסיק עובד מעבר לכך. אם בכל זאת הועסק העובד מעל 12 שעות ליום, הוא זכאי לגמול שעות נוספות בגין כך.

חישוב שעות העבודה הוא יומי ואין לקזז שעות מיום ליום. עובד בשבוע עבודה של 5 ימים שעבד ביום אחד 7.5 שעות וביום השני 9.5 שעות, ינוכה ממנו שכר של שעה ביום הראשון, והוא יהיה זכאי לגמול שעות נוספות על שעה נוספת אחת ביום השני. במקרה אחד נעשה חישוב שבועי והוא במקום עבודה העובד 5 ימים בשבוע שבו נותר צורך לעבוד ביום שישי, ואז נחשבות שעות העבודה ביום שישי כשעות נוספות.

חל איסור לשלם לעבוד שכר הכולל שעות נוספות, ושכר כזה ייחשב כשכר רגיל שעליו יש להוסיף גמול שעות נוספות. מותר לשלם לעובד, בעיקר עובד בכיר, גמול גלובלי של שעות נוספות, בתנאי שמדובר בעובד שאכן עובד בשעות נוספות, שהדבר מעוגן במפורש בחוזה העבודה ושהתשלום תואם את מסגרת השעות הנוספות שעובד העובד, ומשולם גם כשהעובד אינו עובד בשעות נוספות.

השכר בעבודת לילה אינו שונה מהשכר בשעות היום, אולם משמרת העבודה קצרה בשעה אחת. כך, משמרת העבודה בלילה בשבוע עבודה של 5 ימים עומדת על 7.5 שעות (לא כולל הפסקה), כך שתשלום השעות הנוספות מתחיל מוקדם יותר. משמרת העבודה בלילה היא משמרת שנכללות בה לפחות שתי שעות עבודה אחרי 22:00.

בשבתות, ערך שעת העבודה עומד על 150%. תחום העבודה בשבת נקבע על פי ההלכה, ומשכו לא פחות מ-36 שעות. לעובדים שאינם יהודים ימי המנוחה שונים – למוסלמים יום שישי ולנוצרי יום ראשון. העבודה ביום המנוחה השבועי מצריכה היתר מיוחד, אלא אם מדובר בענף עבודה שלגביו ניתן היתר כללי. בלא היתר אין להעביד עובד ביום המנוחה השבועי שלו.

פנסיית חובה

החל מיום 1.1.2008, חלה במשק חובה לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני. המקור לכך הוא צו הרחבה שהוציא שר התמ"ת, אשר הרחיב הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין ההסתדרות ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, והחיל אותו על כל העובדים והמעסיקים במשק. צו זה, שתוקפו כחוק, קבע כאמור את החובה על כל מעסיק במשק, בכל מקום עבודה, לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני. שיעור ההפרשות מינימאלי, וה מתעדכנות במשך השנים. בעת כתיבת שורות אלה עומדים שיעורי ההפרשות על 4.13% חלק תגמולי המעביד, 4.13% חלק תגמולי העובד ו-4.13% על חשבון פיצויי פיטורים. במסגרת מצומצמת זו יש לשים לב לשני כללים:

1. עובד שהתקבל לעבודה בלא שיהא לו ביטוח פנסיוני כלשהו, זכאי כי מעסיקו יתחיל להעביר כספים לביטוח פנסיוני, לפי בחירת העובד, החל מתום 6 חודשים מתחילת עבודתו.

2. עובד שהתקבל לעבודה כשיש לו כבר ביטוח פנסיוני ממקום עבודה קודם, זכאי לכך שהמעסיק ימשיך את הביטוח הקיים, בשיעורים הקודמים (אשר בדרך כלל גבוהים יותר משייעורי צו ההרחבה). הסדר כזה נקרא "הסדר מיטיב", והעובד זכאי לו מיום תחילת עבודתו, כשעל המעסיק לבצע את ההפרשות לאחר 3 חודשי עבודה, רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

ההפרשות שבוצעו על פי צו ההרחבה שייכות לעובד בכל מקרה של סיום העבודה, לרבות חלק הפיצויים.

רענן קריב הוא עורך דין ומגשר, מומחה לדיני עבודה

שייך לנושאים: יזמות, מקודמים