שם הכותב: תאריך: 27 ינואר 2014

ראיון מיוחד: המרצה קרן ליפינסקי קלע מדברת על התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית

תמונה-קרן-ליפינסקי-261x300קרן מרצה בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל, בתחומים של התנהגות צרכנים ואחריות תאגידית. היא בוגרת לימודי תואר שני במינהל עסקים (MBA) בפסיכולוגיה עסקית וניהולית של המכללה למינהל, ותואר ראשון בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית בירושלים וכן לימודי המשך בטיפול בילד ונוער באוניברסיטת בר-אילן.

בשנים האחרונות קרן עובדת בביה"ס למינהל עסקים של המכללה בתפקידי הוראה ומחקר שונים. לפני כן, במשך מספר שנים פעלה כעובדת סוציאלית ומנהלת התחום הטיפולי בעמותה בתחום הילדים בסיכון בלוד. בימים אלו עובדת קרן על עבודת מחקר לתיזה בנושא מסחור מערכת ההשכלה הגבוהה והשפעתו על הכרת התודה של סטודנטים.

כבוגרת התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית, מה לטעמך מייחד את התוכנית ואת הסטודנטים הלומדים בה?

 למידה משמעותית בעיניי היא לא רק מה שאתה מקבל באופן פסיבי מהרצאה שאתה שומע, אלא גם תהליך שאתה חווה מתוך התנסות אישית ובתוך קבוצה. התוכנית לפסיכולוגיה עסקית מקנה הזדמנות לעבור כל מיני התנסויות שמפתחות אותך ברמה האישית. היא גם מייצרת רמת קירבה גדולה יחסית בין הסטודנטים ואפשרות להכיר וללמוד מאחרים. אני הרגשתי בתוכנית כמו בארוחת טעימות שמאפשרת להתנסות בהמון תחומי ידע חדשים ולהיפתח לכיווני חשיבה חדשים כשאחר כך כל אחד יכול להחליט לאן הוא לוקח את זה.

 האם הינך מבחינה כי סטודנטים לפסיכולוגיה עסקית וניהולית ניגשים אל תחום האתיקה והאחריות התאגידית באופן שונה מסטודנטים אחרים אותם הינך מלמדת? כיצד?

 מעבר לחיבה הלא אובייקטיבית שיש לי לתלמידי התוכנית, אני מרגישה שבאמת יש משהו שונה. באופן טבעי, הרבה סטודנטים בתוכנית מגיעים מראש עם נטייה כלשהי לתחומים החברתיים ועם עולם ערכים שתואם את העולם של אחריות תאגידית, ולכן צריך להשקיע פחות בלשכנע אותם שעסקים צריכים להיות גם הגונים וערכיים ויותר. מצד שני, אצל הסטודנטים של פסיכולוגיה עסקית צריך לפעמים להתגבר בהתחלה על הנטייה להסתכל על התאגידים בראייה שלילית מדי וללמוד לאמץ חשיבה עסקית ואסטרטגית בהקשרים האלה ולזהות מה הרציונל העסקי לאחריות תאגידית ולא רק מה ההיגיון הערכי או החברתי שיש בה.

 בשוק העבודה של ימינו, כיצד היית מתארת את היתרון ממנו ייהנו בוגרי התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית?

 אני חושבת שקשה לדבר על שוק העבודה של ימינו, כי ככל הנראה שוק העבודה של היום לא יהיה שוק העבודה של עוד שנה ושל עוד שלוש שנים. בקצב שינוי מהיר כל כך הדבר היחיד כמעט שאפשר להיות בטוחים בו זה שעובדים יצטרכו לפעול בתנאי אי וודאות ויזדקקו ליכולת ללמוד כל הזמן דברים חדשים. המודעות ליכולות ולחוזקות האישיות של כל אחד והיכולת לעבד ידע חדש יהוו יתרונות בכל עיסוק ובכל שוק עבודה שהסטודנטים יגיעו אליו. התוכנית לפסיכולוגיה עסקית לא יכולה לתת את הדברים האלה למי שאין לו אותם בכלל, אבל בהחלט מפתחת ומחזקת אותם אצל אנשים שמגיעים עם הנטיות האלה. בנוסף, אחת התחזיות המקובלות כיום היא שהתפתחות הרובוטיקה והבינה המלאכותית תאפשר להחליף את בני האדם גם בעיסוקי הצווארון הלבן שדורשים ידע רב, ואפילו בחלק מהמיומנויות שקשורות למקצועות כמו עריכת דין או רפואה. הדברים שלא ניתן יהיה להחליף בקלות הם היכולות האנושיות הקשורות ליצירתיות, תקשורת אנושית, הבנת רגישויות בין-אישיות וכדומה. להערכתי הביקוש לאותן מיומנות רכות שהתוכנית לפסיכולוגיה עסקית מבקשת לחזק יעלה.

 כיצד היית מתארת ומדגישה את חשיבותם של תהליכים פסיכולוגיים בתחומי האתיקה והאחריות התאגידית?

 חלק גדול ממחקר האתיקה היום עוסק בשאלה – "למה אנשים טובים עושים דברים רעים?", והתשובות לשאלה זו מגיעות מעולמות פסיכולוגיים. מסתבר, שהטיות קוגניטיביות שונות משפיעות על כל אחד מאיתנו וגורמות לנו להתעלם במקרים מסוימים מהיבטים אתיים של ההחלטות שלנו ולעשות דברים בעייתיים מבחינה ערכית שלא היינו מנבאים שאכן נעשה. אני חושבת שהדרך היחידה להפוך עסקים להגונים יותר היא להבין את המכשולים הפסיכולוגיים האלה ולדעת איך לנסות להתגבר עליהם.

לגבי אחריות תאגידית, הפרקטיקה המרכזית שלה היא של דיאלוג עם מחזיקי עניין. דיאלוג כזה מחייב יכולת להקשיב לצד השני, להבין את הצרכים והאינטרסים שלו ולדעת איך לתקשר איתו בשפה המתאימה. כל אלה מבוססים בראש ובראשונה על הבנת הפסיכולוגיה האנושית.

 התוכנית חוגגת השנה 10 שנים להיווסדה, מה תרצי לאחל לה ולעומד בראשה, פרופסור אורן קפלן?

חוץ מפרס נובל לאחד מבוגרי התוכנית? להמשיך להתפתח ולהתחדש ולהוציא לשוק עוד הרבה מנהלים שיהיו יותר אנושיים, ערכיים ומודעים לעצמם, זה יעשה רק טוב לעולם העסקים הישראלי.

שייך לנושאים: חדשות