שם הכותב: תאריך: 03 יולי 2014

שער שוויון – זווית אישית

כחלק מאותם דברים מופלאים שנפלו לידיי במהלך השנה האחרונה, נפלה בחלקי גם הזכות ללוות ולהנחות, במסגרת פרויקט הגמר, שלושה סטודנטים איכותיים במיוחד מהמחלקה לשיווק פרסום ודיגיטל.

שלושת הסטודנטים – הילה קטה, משה ביטון ותום אברבנאל ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם, ובחרו לעשות את פרויקט הגמר שלהם באופן מעשי, בשיתוף עם "שער שוויון".

אם לא עקבתם אחרי הפרסומים השונים שלנו לאורך השנה, ו"שער שוויון" נשמע לכם כמו משהו משידורי המונדיאל בלבד, כדאי שתדעו ש"שער שוויון" הוא הרבה יותר מזה. "שער שוויון"  הוא פרויקט חינוכי-ספורטיבי שמעניק עזרה בלימודים לילדים מהפריפריה החברתית במדינה, בשילוב עם אימוני כדורגל. האימונים מתקיימים פעמיים בשבוע ומועברים על ידי מאמנים מוסמכים ממכון וינגייט.

הילה, משה ותום מילאו תפקידים שונים לאורך השנה – הילה שימשה כמנהלת תפעול ולוגיסטיקה, משה תפס את תפקידו של מנהל  השיווק ותום היה מנהל כוח האדם במחוז מרכז של שער שוויון.  מחוז מרכז, אם תהיתם, מונה כרגע לא פחות משבע עשרה (17) קבוצות, כ-250 ילדים ו-60 מתנדבים, כך שמדובר על ניהול ארגון לא קטן.

הסטודנטים, בהנחייתי ובליווי צמוד של אורי שחם, מנהל מחוז מרכז, היו אחראים בין היתר על גיוס מתנדבים ומאמנים, איתור והנחיית צלמים, גיוס תרומות של ציוד ספורט, תקשורת ויח"צ, שיתופי פעולה עם חברות מסחריות, הסעות, ועוד ועוד.

מרכז הפעילות הוא התכנון וההוצאה לפועל של טורנירים של המחוז (חמישה טורנירים שונים).

שירה ברזל 1

לאורך השנה שער שוויון זכה לסיקור מאתרי הספורט המובילים (ספורט 5, One), הכרה ותמיכה בערים חדשות (מתוכננות להיפתח שתי קבוצות בראשון לציון בשנה הבאה), ומחוז המרכז אף נהנה מנוכחותם של גילי ורמוט וביברס נאתכו, שחקני נבחרת ישראל, בטורניר חודש מאי.

את כל אחד מהטורנירים מלווה התרגשות שיא של הילדים ואנשי הצוות. התחושה שהם חשובים ומצויים במרכזה של הפעילות אינה מובנת מאליה עבורם. מישהו שם לב אליהם ומשקיע בהם. ישנה דריכות ומתח בקרב הפעילים. יש את הלחץ שמאפיין כל משחק גדול (ואם מישהו מכם היה או עודנו ספורטאי – אתם יודעים בדיוק על מה אני מדברת). אפשר להרגיש באוויר את העשייה הרבה , את האהבה לספורט ואת האהבה לילדים.

התחלתי ואמרתי שנפלה בחלקי הזכות ללוות ולהנחות את הסטודנטים שלי. ואכן זכיתי. הכרתי אנשים יוצאי דופן, בעלי חזון ואמונה עמוקה שהדרך שלהם תצליח להוביל אותם בדיוק לאן שהם רוצים. ראיתי אור בעיניהם של ילדים שהיו עלולים למצוא עצמם במקומות אחרים לגמרי.  זכיתי להכיר את הסטודנטים מן הפן האישי יותר האמיתי יותר, להיאבק יחד איתם בקשיים ולהבין שאם רק נותנים לאנשים המתאימים את ההזדמנות – הם ייקחו אותה בשתי ידיים ויעשו ממנה הרבה יותר ממה שאפשר לדמיין.

וגם, על הדרך, לרגל סיום השנה, קיבלתי מארז שוקולד-סוכריות-גומי עצום ורב. מאוד מרגש ומאוד לא מובן מאליו מבחינתי.

אז תודה לכל מי שהיה מעורב, ותודה להילה, משה ותום על שנה מרתקת ומלאה בעשייה.