שם הכותב: תאריך: 22 אפריל 2014

שר החינוך שי פירון, בכינוס חבר הנאמנים של המכללה

שר החינוך, שי פירון, בכינוס חבר הנאמנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל: "ייתכן מאוד שצריך להעביר את מערכת ההשכלה הגבוהה לידי שר אחר"

שר החינוך שי פירון התארח ביום חמישי האחרון בכינוס חבר הנאמנים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, וציין כי אינו סבור שדווקא שר החינוך הוא שצריך להיות השר האחראי על ההשכלה הגבוהה. לדברי פירון, "במדינות רבות מי שמטפל בהשכלה הגבוהה הוא שר אחר, לעיתים זה שר המדע, לעיתם שר מיוחד להשכלה הגבוהה. אני טוען ששר החינוך צריך לטפל בחינוך ובאתגרי החינוך ולא בתחומים כמו ההשכלה הגבוהה או הטלוויזיה החינוכית".

הוא הוסיף כי באשר להשכלה הגבוהה ישנן שאלות רבות שהן שאלות של מדיניות במהותן, דוגמת סוגיית ההשכלה של הציבור החרדי, הערבי והנגישות להשכלה הגבוהה. "אני צריך לדאוג כי כל אזרח בישראל יוכל לרכוש השכלה גבוהה."  

 

באשר לסוגיית המכללות הבלתי מתוקצבות, שהמסלול האקדמי המכללה למינהל נמנה עליהן, ציין פירון כי "יש לבחון ולברר בצורה אחראית ורצינית האם מוסדות לא מתוקצבים יכולים להעניק תואר שלישי. ויש לבחון גם את הקשר בין אוניברסיטאות למכללות, למכללות בלתי מתוקצבות". הוא הוסיף כי "בשאלות נוספות הנוגעות למכללות הבלתי מתוקצבות – דוגמת האם צריך להעניק ואוצ'ר להשכלה גבוהה?! וגם בשאלות אחרות…..יש לראות את התמונה הכוללת – זה שאלות של מדיניות – ונדון בהן". הוא הוסיף כי "העובדה שכל כך הרבה סטודנטים בוחרים ללמוד במכללות הבלתי מתוקצבות – היא אמירה, וחשוב להקשיב לאמירה הזו".

לטעמו מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להדק את הקשר עם מערכת החינוך. לדבריו, יש לפעול ליצירת  רצף אמיתי בין יסודי-תיכון-להשכלה גבוהה, ולדון על המיומנויות שעל התלמיד, בוגר התיכון לרכוש, ומהו דמות הבוגר הפדגוגי שצריך לראות…."ולמכללות הבלתי מתוקצבות יש מקום משמעותי בתשובות לשאלות שהעלתי קודם".

פירון התייחס לטענות כאילו הוא מעוניין להגביר את ההשפעה הפוליטית במועצה להשכלה גבוהה כשאמר כי "המדינה צריכה לעיתים להתערב ולהגדיר להשכלה הגבוהה יעדים. למשל, אם צעירים ערבים יוצאים ללמוד איסלאם במוסדות אקדמיים של הרשות הפלסטינית, יש לנו כאן שאלה של מדיניות. ישנן שאלות רבות הניצבות לפתחנו, ויהיה זה חוסר אחריות שלא לעסוק בכך".

השר פירון אמר עוד כי "תכניות החינוך הקיימות כיום אינן מסונכרנות. עד היום לא היה תהליך שבו אנשי מערכת ההשכלה הגבוהה ישבו עם אנשי מערכת החינוך ובנו יחד תכנית שתבנה את דמותו של הצעיר הישראלי בדורות הבאים". פירון ביקר את דרך החינוך הקיימת כיום כשאמר כי "הצעיר הישראלי לומד כמו תוכי, אך אינו מנסה להבין את המשמעות של מה שהוא לומד. בעידן של היום, כשכל דבר אפשר ללמוד דרך חיפוש בגוגל, המורה כבר אינו סוכן של ידע, הוא סוכן של המשמעות. היצירות של עמוס עוז, יהודה עמיחי וש"י עגנון אינן רק אמצעי לשינון אלא אמצעי זהות. בית הספר של היום צריך להיראות כמו מקום שיש בו חופש. במקום בו יש חופש ישנה גם מחויבות.

פירון התייחס במרומז גם לפרשת המורה אדם ורטה, כשאמר כי "אני מעדיף מורה שאומר אמירות בעייתיות, גם אם הן אינן דעותיי, על פני פקיד הוראה. וכשיש אמירה בעייתית, הדבר צריך להיסגר בין המורה למנהל", והתייחס לשאלת אי השיוויון הקיימת בחינוך כשאמר כי "אנחנו יכולים להתגאות שאנחנו מעצמת סטארט אפ והייטק, אך חברה לא יכולה להתקיים על בסיס שכבה דקה שכוללת רק את האליטה שלה, ולהשאיר את כל השאר מוחלשים". הוא סיים את דבריו כשאמר בנימה מבודחת כי "כשהייתי ילד היו לי שני חלומות. הראשון לגנוב למורה להיסטוריה את המחברת עם הסיכומים, והשני לבלבל למנהל את לוח המגנטים שכלל את מערכת השעות. זה בדיוק מה שאני עושה היום כשר חינוך".